מיין שמש my-shemesh
#### **פינוי אשפה לפנות בוקר: עיריית בית שמש והקבלן יפצו תושבים ב-13,240 ש"ח**
בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש חייב את העירייה ואת חברת פינוי האשפה טיירו נעים בע"מ לשלם לבני זוג תושבי העיר פיצוי והוצאות משפט בסך כולל של 13,240 שקל, בעקבות פינוי אשפה בשעות הלילה והבוקר המוקדמות בסמוך לביתם. בפסק הדין מתח הרשם הבכיר דוד ארמון ביקורת על התנהלות העירייה ועל היעדר הפיקוח והאכיפה מול הקבלן.
בני הזוג טענו כי במשך שנים משאיות פינוי האשפה מגיעות אל מתחת לחלונם בשעות המנוחה, בעיקר בסביבות השעה חמש בבוקר, ופוגעות בשנתם ובתפקודם היומיומי. לתביעה צורפו סרטונים, רישומי פניות רבות למוקד העירוני ואף אישור על תלונה במשטרה משנת 2014.
באחד האירועים, בספטמבר 2025, ירד התובע מביתו בשעת לילה וחסם ברכבו את משאית האשפה. שוטרים שהוזעקו למקום רשמו לו דוח אזהרה. בית המשפט התייחס לאירוע כביטוי לעוגמת הנפש המתמשכת שנגרמה לו.
העירייה טענה כי האחריות לפינוי מוטלת על הקבלן, ואף טענה לניסיון לבנות תביעה מלאכותית באמצעות ריבוי פניות למוקד. הקבלן מצדו הכחיש רעש חריג וטען כי הפינוי נעשה בשעות המותרות, למעט מקרים חריגים שאושרו בידי העירייה. עוד נטען כי ככל שבוצע פינוי לפני שש בבוקר, מדובר בטעות שולית ובתום לב.
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי הסרטונים, לצד הפניות למוקד בזמן אמת, מוכיחים פינוי לילי המלווה ברעש כבד. הרשם הדגיש כי הצטברות התלונות מלמדת שאין מדובר באירוע מקרי או חד־פעמי, וכי הזכות לשינה ולמנוחה בלילה היא חלק מהזכות להנאה סבירה מבית המגורים.
בפסק הדין צוין כי גם הוראות המכרז העירוני קובעות ששעת תחילת הפינוי היא שש בבוקר. בית המשפט דחה את הטענה שפינוי מאוחר יותר יגרום לפקקים, וקבע כי צרכים תפעוליים אינם מצדיקים את ההפרה.
לצורך חישוב הפיצוי התקבלו 34 אירועי מטרד מוגדרים, ונפסקו 360 שקל לכל אירוע — בסך הכול 12,240 שקל, לצד 1,000 שקל הוצאות משפט. האחריות לתשלום הוטלה על העירייה והקבלן יחד ולחוד. בפסק הדין הוזכר גם כי לדברי התובעת, מאז הגשת התביעה חל שיפור.
בסיום פסק הדין התייחס הרשם במפורש למחדל העירייה: טענתה כי דרשה מהקבלן להקפיד על שעות הפינוי לא נתמכה באסמכתאות, והיא אף לא העידה את מנהל מחלקת התברואה שלטענתה העביר את הדרישה. בנוסף, לא הוכח כי העירייה הפעילה את זכויותיה החוזיות כדי לדרוש מהקבלן פיצויים מוסכמים בגין ההפרות. בכך, קבע הרשם, העירייה לא עמדה בחובתה הבסיסית כלפי התובעים ותושבי העיר למנוע את המטרד.
לביקורת נלוותה גם משמעות כספית: אף שההסכם מקנה לעירייה עקרונית זכות לשיפוי מלא מהקבלן, הרשם קבע כי בשל "מחדלה והתנערותה של העירייה מחובותיה ומפיקוח", עליה לשאת בעצמה ב־1,800 שקל מתוך הפיצוי, ללא אפשרות לדרוש סכום זה בחזרה מהקבלן.
---
חדש!!! ניתן לשלוח ידיעות לפרסום דרך האתר https://myshemesh.co.il/submit-content
בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש חייב את העירייה ואת חברת פינוי האשפה טיירו נעים בע"מ לשלם לבני זוג תושבי העיר פיצוי והוצאות משפט בסך כולל של 13,240 שקל, בעקבות פינוי אשפה בשעות הלילה והבוקר המוקדמות בסמוך לביתם. בפסק הדין מתח הרשם הבכיר דוד ארמון ביקורת על התנהלות העירייה ועל היעדר הפיקוח והאכיפה מול הקבלן.
בני הזוג טענו כי במשך שנים משאיות פינוי האשפה מגיעות אל מתחת לחלונם בשעות המנוחה, בעיקר בסביבות השעה חמש בבוקר, ופוגעות בשנתם ובתפקודם היומיומי. לתביעה צורפו סרטונים, רישומי פניות רבות למוקד העירוני ואף אישור על תלונה במשטרה משנת 2014.
באחד האירועים, בספטמבר 2025, ירד התובע מביתו בשעת לילה וחסם ברכבו את משאית האשפה. שוטרים שהוזעקו למקום רשמו לו דוח אזהרה. בית המשפט התייחס לאירוע כביטוי לעוגמת הנפש המתמשכת שנגרמה לו.
העירייה טענה כי האחריות לפינוי מוטלת על הקבלן, ואף טענה לניסיון לבנות תביעה מלאכותית באמצעות ריבוי פניות למוקד. הקבלן מצדו הכחיש רעש חריג וטען כי הפינוי נעשה בשעות המותרות, למעט מקרים חריגים שאושרו בידי העירייה. עוד נטען כי ככל שבוצע פינוי לפני שש בבוקר, מדובר בטעות שולית ובתום לב.
בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי הסרטונים, לצד הפניות למוקד בזמן אמת, מוכיחים פינוי לילי המלווה ברעש כבד. הרשם הדגיש כי הצטברות התלונות מלמדת שאין מדובר באירוע מקרי או חד־פעמי, וכי הזכות לשינה ולמנוחה בלילה היא חלק מהזכות להנאה סבירה מבית המגורים.
בפסק הדין צוין כי גם הוראות המכרז העירוני קובעות ששעת תחילת הפינוי היא שש בבוקר. בית המשפט דחה את הטענה שפינוי מאוחר יותר יגרום לפקקים, וקבע כי צרכים תפעוליים אינם מצדיקים את ההפרה.
לצורך חישוב הפיצוי התקבלו 34 אירועי מטרד מוגדרים, ונפסקו 360 שקל לכל אירוע — בסך הכול 12,240 שקל, לצד 1,000 שקל הוצאות משפט. האחריות לתשלום הוטלה על העירייה והקבלן יחד ולחוד. בפסק הדין הוזכר גם כי לדברי התובעת, מאז הגשת התביעה חל שיפור.
בסיום פסק הדין התייחס הרשם במפורש למחדל העירייה: טענתה כי דרשה מהקבלן להקפיד על שעות הפינוי לא נתמכה באסמכתאות, והיא אף לא העידה את מנהל מחלקת התברואה שלטענתה העביר את הדרישה. בנוסף, לא הוכח כי העירייה הפעילה את זכויותיה החוזיות כדי לדרוש מהקבלן פיצויים מוסכמים בגין ההפרות. בכך, קבע הרשם, העירייה לא עמדה בחובתה הבסיסית כלפי התובעים ותושבי העיר למנוע את המטרד.
לביקורת נלוותה גם משמעות כספית: אף שההסכם מקנה לעירייה עקרונית זכות לשיפוי מלא מהקבלן, הרשם קבע כי בשל "מחדלה והתנערותה של העירייה מחובותיה ומפיקוח", עליה לשאת בעצמה ב־1,800 שקל מתוך הפיצוי, ללא אפשרות לדרוש סכום זה בחזרה מהקבלן.
---
חדש!!! ניתן לשלוח ידיעות לפרסום דרך האתר https://myshemesh.co.il/submit-content